הנה עוד קצת נתונים מסביב לגלובוס:

• כיום יש בעולם מעל למיליארד זוגות אופניים, כשהמדינות המובילות מבחינת כמות הן סין (450 מיליון זוגות אופניים), ארה"ב (100 מיליון), יפן (72.5 מיליון) וגרמניה (62 מיליון).

מקור: Pioneer sports Bicycle Statistics

• מדינות בהן שיעור האופניים לנפש הוא הגבוה ביותר הן גם אלו שהשקיעו באופן מסיבי בתשתיות לרוכבי אופניים.
• הולנד היא המדינה עם שיעור האופניים פר תושב הגבוה ביותר (99%), אם כי חשוב לזכור כי לרבים מהם יש יותר מזוג אופניים אחד. ב-2019, לשם המחשה, ההולנדים ביצעו 4.8 מיליארד נסיעות אופניים, למרחק של 17.6 מיליארד קילומטרים (בממוצע, כ-3 ק"מ לאדם ביום).
• במדינות מישוריות במרכז אירופה, שיעור בעלי האופניים גבוה בהשוואה למדינות אחרות – 81% בדנמרק, לדוגמה, בהשוואה ל-48% בלבד בבלגיה.
• סין היא יצרנית האופניים המובילה בעולם, והיא אחראית לייצור 60% מהאופניים בעולם – רובם לייצוא.
• כ-16% מכלל הנסיעות באופניים בעולם הן בדנמרק, כשרובן למרחק קצר. 36% מהמבוגרים בדנמרק משתמשים באופניים כדי לנסוע לעבודה.
• בשוודיה רוכבים 5.3 ק"מ בממוצע ליום.
• כ-20% מהאנשים באנגליה רוכבים על אופניים פעם בשבוע.
• בסין ישנם כחצי מיליארד זוגות אופניים, אך רק 37% מהאוכלוסייה מחזיקים בזוג. אולם, המדינה מתמרצת את האוכלוסייה לעשות שימוש באופניים כאופציה נקיה ובריאה יותר, באמצעות בניית תשתיות והסברה, ואכן המגמה מתחילה לתפוס תאוצה בערי סין הגדולות.

רכיבה מגדרית? מסתבר שיש דבר כזה

מחקר שבוצע ע"י חברת Ipsos מלמד כי ככל שתחושת הביטחון של רוכבי האופניים עולה (בעיקר בכל הקשור לתשתיות), כך עולה שיעור השימוש באופניים בנסיעות של עד 2 ק"מ:

תחושת הביטחון הזו רלוונטית במיוחד עבור נשים, שנוטות להחזיק בתפיסת סיכון גבוהה יותר בכל הנוגע לשימוש באופניים ככלי תחבורה עיקרי. כך, מסקרים שנערכו בקרב נשים בערים מרכזיות באירופה ובארה"ב עולה כי רובן לא מרגישות בטוחות ברכיבה על אופניים, מרגישות יותר מאוימות על הכביש ומדווחות שקשה להן לתפוס את מקומן.

בתל אביב, לדוגמה, רק 23% מהנשים רוכבות על אופניים, בהשוואה ל-42% מהגברים, כך על פי נתונים של מרכז אדוה. גם שיעור הרוכבות על כלים דו-גלגליים (בהם גם קורקינטים) נמוך ועומד על 9% בלבד, בהשוואה לשיעור של 23% בקרב הגברים.

מסתבר שאלו לא ההבדלים המגדריים היחידים שיש בכל הנוגע לשימוש באופניים וניתן לזהות אותם גם במקומות אחרים בעולם:

• במדינות בהן שיעורי הרכיבה על אופניים נמוכים, הפערים בין נשים וגברים גדולים יותר: באוסטרליה, בריטניה, ארה"ב וקנדה, למשל, נשים מהוות 30% או פחות מכלל הרוכבים.
• מסקרים על מטרות הנסיעה שנעשו בקרב נשים וגברים באנגליה, ספרד, גרמניה ואיטליה עולה כי נשים עושות שימוש נמוך יותר באופניים ככלי תחבורה על מנת להגיע לעבודה, בהשוואה לגברים. הפערים גדולים יותר במקומות בהם יש גם פערים מגדריים גדולים יותר בשוק העבודה (למשל בספרד).
• לנסיעה של גברים יש דפוס לינארי יותר והם נוסעים למרחקים ארוכים יותר. נסיעות של נשים הן מורכבות יותר וכוללות עצירות מרובות למטרות מגוונות: הורדת ואיסוף ילדים ממסגרות טיפול, סידורים, טיפול בבני משפחה וקניות.
• תשתיות פיזיות, כדוגמת דרכים נפרדות לרכיבה ותאורת רחוב טובה, נמצאו כחשובות בהבטחת תחושת הביטחון האישי של נשים, ומחקרים מצביעים באופן מובהק על ההעדפה של נשים לשבילי אופניים מופרדים מהתנועה. זהו חסם מרכזי ולהסרתו יש פוטנציאל גבוה בהגדלת מספר הנשים הרוכבות. בפילדלפיה, למשל, נמצא כי קיומם של מסלולי אופניים יעודיים הגדילו את אחוז הרוכבות ב-276%.
• במחקר שנערך ב-7 ערים בבריטניה ובחן את עמדותיהן של נשים באשר לצורך בשיפור רמת הבטיחות של סוגי תחבורה שונים עלה כי שיפור הבטיחות של רכיבה על אופניים הוא הצורך הראשון בחשיבותו (77%), לאחר מכן הליכה (57%), תחבורה ציבורית (52%) ונסיעה ברכב (45%).
• מחקרים מצביעים על כך ששימוש באופניים משנה בעצמו את האופן שבו גברים ונשים תופסים את הרכיבה: בקרב נשים וגברים שרוכבים על אופניים באופן קבוע אין פערים בתפיסות שלהם את הרכיבה. מנגד, תפיסת הסכנה בקרב נשים שאינן רוכבות היא גבוהה יותר ותפיסת המסוגלות והנכונות לרכוב על אופניים נמוכה יותר.
• בגרמניה, דנמרק והולנד, בהן שיעורי הרכיבה גבוהים, נשים מהוות 45% ומעלה מכלל הרוכבים. כמו כן, 41% מכלל הנסיעות לעבודה או למוסדות חינוך בדנמרק נעשות באמצעות אופניים ואין הבדלים בשיעורי הרוכבים והרוכבות. גם בקיימברידג', העיר עם אחוזי הרכיבה הגבוהים ביותר באנגליה, אחוז הרוכבים והרוכבות לעבודה כמעט זהה.