השמיים הם הגבול: מגמות ותחזיות לענף התיירות והמלונאות בישראל

ערב פרוץ משבר הקורונה, ענף המלונאות בישראל היה בשיאו ונשען במידה רבה על תיירות פנים. ב-2019, לדוגמה, 83% מכלל הציבור הישראלי יצאו לחופשה בבית מלון (הכוללת לינה). ישראלים גם היוו 53% מהתפוסה בבתי המלון בישראל באותה השנה, והיו אחראים ל-58.4% מהפדיון שלהם.

ובמספרים, הנוכחות הישראלית במלונות ב-2019 הסתכמה ב-13.6 מיליון לילות – מספר שנותר יציב ב-5 השנים האחרונות. לצד היציבות הזו, מנוע הצמיחה של ענף המלונאות בשנים האחרונות הוא התיירות הנכנסת, שגדלה ב-47% ב-5 השנים האחרונות – מ-8.2 מיליון לילות ב-2015 ל-12.1 מיליון לילות ב-2019.

 את הפגיעה בענף התיירות והמלונאות בישראל ב-2020 עוד קשה להעריך, בשל משבר הקורונה שעדיין נוכח במדינות רבות בעולם. אולם, אם בוחנים את תמהיל התיירות הנכנסת לישראל ניתן לספק כמה תחזיות זהירות.

תיירות נכנסת של קבוצות מאורגנות? זה ייקח עוד זמן

על פי סקר תיירות נכנסת ל-2018 של משרד התיירות, חלקה היחסי של התיירות בקבוצות מאורגנות (מכלל הנכנסים לארץ) עמד על 30%, אך היא הייתה אחראית ל-53% מסך לינות התיירים בבתי מלון באותה השנה. סוג תיירות זה מורכב ברובו מתיירות צליינית (56.3%), כש-9% משוק התיירות הקבוצתית אורגן על ידי קהילות יהודיות.

לתיירות קבוצתית, כולל פרויקט "תגלית", אין כרגע מועד לחזרה לפעילות. בנוסף, בהתחשב בכך שקבוצה מאורגנת מנתה 41 אנשים בממוצע ב-2019, ברור כי סוג תיירות זה יהיה בין האחרונים שיוכלו לחזור לשגרה שתכלול ממד מסוים של "ריחוק חברתי"; גם לאחר שהשמיים יחלו להיפתח שוב.

 אולם, מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, שהתראיין בחודש מאי לפודקאסט "השבוע", סבור אחרת. לדבריו, תיירות דתית במסגרת קבוצתית תחזור לפעילות במהירות יחסית, ובהיקפים גדולים באופן יחסי, שכן תיירות דתית המשיכה להגיע לישראל גם בזמני משבר ביטחוניים, ובראייה היסטורית – לכנסיות יש הכנסות מוגברות בזמני משבר.

תיירות פרטית נכנסת: מי צפוי להיפגע הכי הרבה?

 קשה להעריך במדויק את מידת הפגיעה בתיירות הפרטית הנכנסת בשל רמת אי הוודאות השוררת סביר משבר הקורונה בעולם, אבל אפשר לנסות. במרץ-אפריל 2020, היקף החיפושים החודשי מרחבי העולם אחר מלונות ביעדים מרכזיים בישראל (ירושלים ותל אביב) נחתך ב-53%, בהשוואה לממוצע החודשי בחודשי דצמבר 2019-פברואר 2020, כך עלה מבדיקה עצמאית שעשינו. היקף החיפושים אחר מלונות בישראל מארה"ב בלבד רשם ירידה של 59% בהתאמה. היקף החיפושים בעולם אחר בתי מלון באילת הציג צניחה של 69%.

בהנחה והנתונים הללו משקפים את המציאות, ירידה ממוצעת של כ-50% בתיירות הפרטית הנכנסת לישראל צפויה להוביל לקיטון של 11% מסך הלינות בישראל עד סוף 2020 (המסתכמים בקיטון של כ-1,500,000 לינות בבתי מלון).

אז איך 2020 צפויה להיראות? בהתאם למועד חידוש הטיסות הבינלאומית ושיפור ברמת התחלואה העולמית, שוק התיירות הנכנסת צפוי לגדול בהתמדה בחודשים הקרובים. בדומה למדינות אחרות ברחבי העולם, גם ישראל צפויה להגדיר רשימה של "מדינות ירוקות", בהן רמת התחלואה נמוכה ואיתן היא יכולה לקיים יחסי תיירות תקינים. נכון לעכשיו, המדינות שעונות על הקריטריון הזה (ומקיימות יחסי תיירות עם ישראל בימי שגרה) הן: יוון, אוסטרליה, ניו-זילנד, שווייץ, נורבגיה, המדינות הבלטיות, אוסטריה ודנמרק. לרוע המזל, החלק הארי של תיירות הפנים הנכנסת לישראל לא מגיע מהמדינות הללו.

יתרה מכך, ברור כי גם אם כל המדינות יקבלו היתר כניסה מחודש לישראל השנה, ענף התיירות הנכנסת לא יגיע לממדים של 2019. ומי צפוי להיפגע מכך? תיירות הגיל השלישי (גיל 65 ומעלה), שעל פי הלמ"ס היוותה 15.8% מכלל התיירות הנכנסת לישראל ב-2019. קבוצת גיל זו, שנחשבת לקבוצת הסיכון הגדולה ביותר להידבקות בקורונה, צפויה להיות האחרונה שתחזור לשגרת החיים לפני המשבר, קרי לנסיעות לחו"ל.

בכל הנוגע לתיירות עסקים נכנסת, הרי שזו נעלמה לחלוטין בחודשים האחרונים, בשל ביטול כנסים, ועידות ואירועים עם מספר רב של משתתפים. לכן, גם היא, בדומה לתיירות הגיל השלישי, תהיה בין האחרונות לחזור לשגרה. ייתכן בהחלט שתיירות עסקים ככלל לא תחזור לממדיה גם לאחר שהמשבר יחלוף, על רקע הגידול המתמשך בפגישות עבודה, הרצאות וכנסים מקוונים.

אז איפה טמון מפתח ההצלה של ענף המלונאות בישראל, לחודשים הקרובים לפחות? בתיירות הפנים כמובן. גידול חד בביקוש לתיירות פנים היא מגמה כלל עולמית, שצפויה ללוות אותנו לפחות עד סוף 2020, מה שצפוי להוביל לגידול בתיירות הפנים בישראל וקיטון בתיירות הנכנסת (בהשוואה להיקפים שהכרנו לפני המשבר).

ב-2019, כ-22% מהתיירות הנכנסות לישראל הגיעה מארה"ב, אבל נכון לעכשיו – אמריקאים מעדיפים לצאת לחופשה בגבולות המדינה. כך, בבדיקה עצמאית שערכנו עולה כי היקף החיפושים אחר הזמנת חופשה בתוך ארה"ב אומנם ירד ב-20% באפריל 2020, בהשוואה לחודש המקביל ב-2019, אולם הקיטון בהיקפי החיפושים אחר מלונות מחוץ לארה"ב היה חד יותר (50%). על פי האקונומיסט, המגמה באיטליה דומה – ירידה של 10% בחיפושים אחר הזמנת חופשה מקומית וקיטון של 70% בחיפושים אחר חופשה מחוץ לאיטליה. בצרפת מדובר בשיעור של 25% ו-50% בהתאמה.

מגמה זו לא פוסחת על ישראל כמובן. בסקר של מרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום, יותר ממחצית המשיבים (53%) הצהירו כי לא יטוסו בכלל או רק במקרים חיוניים, גם לאחר פתיחת השמיים לטיסות. רק 24% מהנסקרים השיבו כי יחזרו לטוס כמו בעבר.

תיירות פנים במספרים – תמונת מצב:

  • ההוצאה היומית של ישראלים על בתי מלון הסתכמה ב-8.6.20 ב-6.6 מיליון שקל. אומנם, מדובר בירידה של 48% בהשוואה להוצאה היומית הממוצעת בינואר – פברואר 2020, אך קל להסביר זאת על רקע הסגר שהיה. נתון זה צפוי להמשיך לעלות בהדרגה בחודשים הקרובים.
  • ההוצאה הכוללת באשראי על תיירות חוץ (כולל סוכנויות נסיעות וכרטיסי טיסה) עמדה על 19.8 מיליון שקל ב-2.6.20, בהשוואה ל-54.5 מיליון שקל בממוצע ביום בחודש שלפני המשבר. כך, למרות הפתיחה ההדרגתית הצפויה של השמיים, הישראלים לא ממהרים להזמין טיסות וחופשות בחו"ל וכרגע היקף ההוצאה של ישראלים על הזמנת טיסות עתידיות הוא זניח.
  • בחג השבועות, שלמעשה סיפק את ההזדמנות הראשונה לנפוש בארץ לאחר שהסגר הוסר, 18 בתי המלון שהיו פתוחים באילת הצהירו על תפוסה מלאה. בכנרת נרשמו כ-65 אלף מבקרים בסופ"ש של החג וברשות הגנים הלאומיים עברו 90 אלף מטיילים.
  • על פי דו"ח הניידות של גוגל, כמות האנשים ששהו באתרי נופש וחגים בחג השבועות גדלה ב-53% בהשוואה לממוצע ביום רגיל ב-2019, כשהעלייה החדה ביותר נרשמה בצפון הארץ. בחודשיים הקרובים, בתי המלון המובילים בישראל צפויים ליהנות מתפוסה גבוהה גם כן.

אז מה בכל זאת עלול לפגוע בצמיחה של שוק תיירות הפנים? שאלת התמורה הכספית. בסקר שערך משרד התיירות ב-2019, 23% מהיוצאים לחו"ל הצהירו כי הם היו מעדיפים לנפוש בישראל אם העלות הייתה זהה או נמוכה יותר לעלות חופשה בחו"ל. בנוסף, 46% מהישראלים הצהירו כי מחיר הוא המרכיב המוביל בתכנון חופשה (שיעור זה עולה ככל שהגיל של הנסקרים יורד), ו-77% מהישראלים טוענים שהתמורה שהם מקבלים בחופשה בישראל נמוכה בהשוואה לזו שהם מקבלים בחופשה בחו"ל.

העדפות משתנות: הפרופיל של "התייר החדש"

 אז מה אפשר ללמוד בינתיים על ההעדפות הצרכניות של "התייר החדש" שהתעצבו בצל המשבר בעולם וצפויות להשפיע על החלטות החופש והפנאי שלו? הנה כמה מגמות שלהערכתנו ילוו אותנו בתקופה הקרובה:

  • לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן: יעד החופשה יהיה הגורם העיקרי בקבלת החלטה על חופשה, ולא המחיר או אופי החופשה.
  • ניידות: העדפה לחופשה במקומות אליהם ניתן להגיע ולטייל ברכב – הן בשל הרצון לשמור על ריחוק חברתי והן בשל הרצון שלא להיות תלויים בתחבורה ציבורית (שעוד לא ברור מה יהיה היקף פעילותה בחודשים הקרובים).
  • קרוב יותר: העדפה לחופשות שמצריכות טיסות קצרות בלבד.
  • אורבניות איז אאוט: גידול בהעדפת חופשות באזורים כפריים, על חשבון חופשות בערים מרכזיות.
  • ספונטניות זה שם המשחק: גידול בהזמנת חופשות ברגע האחרון על בסיס חשיבה ותכנון לטווח קצר בלבד.
  • נקי זה הכי הכי: ניקיון והיגיינה יהיו ערכים מובילים בענף התיירות. ב-Airbnb, לדוגמה, כבר עובדים על תקנות מחייבות לבעלי הדירות, בכל הנוגע לניקיון וסטריליזציה.
  • קליק ודי: גידול בביקוש לפתרונות דיגיטליים שיאפשרו לתכנן טיול/חופשה ולהזמין מוצרים תיירותיים משלימים באופן מקוון.

המפתח לחזרה לפעילות תיירותית נורמלית טמון כמובן בהיקף החזרה לטיסות בינלאומיות ובגידול מתמשך בתחושת הביטחון הכללית. יש הטוענים כי משבר הקורונה הנוכחי אף מזכיר את אפקט אירועי ה-9/11, שהובילו לפגיעה קשה בענף התיירות והתעופה והגדילו את תחושת הפחד. אך אם נשים רגע בצד את אלמנט אי הוודאות, גורמים מובילים בענף התיירות העולמי מעריכים כי השוק יחזור לעצמו בעוד כ-18 חודשים (תחילת 2022), כשהמתווה האסטרטגי של הענף יתבסס על ראייה לטווח קצר, התקדמות בצעדים הדרגתיים וגמישות מרבית. 

מקורות: סקר תיירות נכנסת ל-2018, משרד התיירות, בנק ישראל, למ"ס, מרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום, עיתונות מקומית, אקונומיסט

תפריט

רוצים לשמוע עוד?